חשיבות המסמך הכתוב בדיני מקרקעין

הגעתם להסכמה בענייני מקרקעין במשפחה ו"חתמתם" בחיבוק או לחיצת יד? שימו לב: גם בתוך המשפחה, יש לעגן בכתב הסכמות, הבטחות והתחייבויות במקרקעין, כך תמנעו מחלוקות קשות ואי הבנות.

בתחום המקרקעין, הפרטים הם שמאפשרים את ההבדל בין עסקה מוצלחת לבין עסקה פחות לא טובה. בעסקאות מסוג זה ובמיוחד כאשר מדובר בעסקאות בין בני משפחה, יש חשיבות גדולה, לחוזה הכתוב. נכון, ישנם מקרים נדירים בהם הסכם שלא הועלה בכתב מקבל תוקף, אך הם יוצאים מן הכלל. כדי להבטיח מינימום סיכונים ולמקסם את הביטחון המשפטי, כדי מאוד לעבוד עם מומחה בתחום, שידאג לכתיבת חוזה מקצועי ומדויק, השומר על עקרונות ההסכם ומספק את ההגנה הדרושה לכל אחד מהצדדים.

בן זוג ואשה התחתנו לפני שלושה וחצי עשורים. כאשר הם התחתנו, הם קיבלו הצעה מההורים של הבן זוג להתיישב בדירה שבבעלותם. הדירה הייתה בבעלות ההורים כבר שנים, אך הם החליטו לתמוך בזוג הצעיר ולסייע להם להתחיל את חיי הנישואין שלהם בצורה מאוד אנושית ומתוך רצון לסייע.

לאחר זמן קצרך, לזוג היו שלושה ילדים. אבל, הגורל החליט אחרת והבעל החליט להתגרש מאשתו ולעזוב את המדינה, הוא התמודד עם בעיות פרטיות ובחר לפתור אותם בחו"ל.

למרות הקשיים, הורי הבן זוג החליטו להישאר בצד האשה. הם התחייבו בפניה פעמים רבות, מתוך אהבה והערכה לכלה שלהם, שהיא תוכל להישאר בדירה עד שתחליט אחרת וכי הדירה תישאר שלה.

האשה, מצדה, הרגישה ביטחון, היא סמכה על ההבטחה שקיבלה מההורים של בעלה הקודם. היא דאגה להם כאילו היו ההורים שלה וויתרה על ההזדמנות של רכישת דירה אחרת, מאחר שסמכה על מילתם. לאחר כמה שנים, החליטה לרכוש את הזכויות על הדירה ושילמה מאות אלפי ש"ח מכיסה הפרטי, אך הדירה עדיין נשארה על שם ההורים.

ההורים של הבן זוג החלו להזדקן והסבא נפטר והסבתא התחלה להיכנע לדמנציה. הילדים של הזוג החליטו להגיב בצורה שונה למצב החדש ודרשו מהאמא להחזיר את הדירה. האשה, שהייתה בתוך מערבולת רגשות ובלבול, החליטה להילחם עבור הבית שלה. היא הגישה תביעה בבית המשפט לענייני משפחה אך בסופו של דבר, התביעה הועברה לבית המשפט המחוזי, משום שלא הוכח קשר משפחתי בינה לבינם.

בבית המשפט המחוזי, התייחסו לטענות האשה ברצינות ובהבנה של המצב המורכב שבו היא נמצאת והתחיל לשקול את האפשרויות. בית המשפט המחוזי הסתמך על פסיקות הבית המשפט העליון בנוגע לחוקיות ותוקפן של עסקאות מקרקעין שלא הועלו על הכתב.

השאלה אם הייתה הבטחה או התחייבות שנפעלה בפועל, (כמו ההוצאות שביצעה האשה על הדירה) היא מרכזית. בנוסף, חשוב לבדוק כיצד הצד השני התנהל בהתאם להסכמה והאם היה בכך כל עוול או בגידה.

בית המשפט המחוזי, הבין את התובעת והציע לשני הצדדים פתרון של פשרה. ההצעה שהובאה היא שהאשה תקבל חצי משווי הדירה, שהוא מעל למיליון וחצי ש"ח. בנוסף, האשה תוכל להמשיך ולגור בדירה תמורת דמי שכירות שתשלם לסבתא, בגין חלקה השני בדירה. הצדדים הסכימו להצעה זו.